עד כמה אנחנו באמת מכירים את עצמנו? וכמה רחוק נסכים ללכת כדי לממש את היכולות שלנו?

שירה לייטנר היא אשת קריירה ואם יחידנית שמצליחה לנהל את מרוץ המשוכות של חייה ביד רמה. למתבונן מבחוץ נדמה שהבעיה היחידה שלה היא הקושי למצוא זוגיות נורמלית. כשהיא פוגשת את מיכאל, הכול משתנה במהירות. היא אמנם עדיין לא מצליחה לקיים זוגיות נורמלית, אבל ההיכרות המסתורית מובילה לא רק לסיפור אהבה אלא גם לתובנות מטלטלות בנוגע למי שהיא באמת.

מיכאל מציע לעזור לשירה בתהליך שבו היא תגלה על עצמה פרטים מהותיים שלא היתה מודעת אליהם, והיא נעתרת. כדי לתעד את התהליך היא פותחת תיבת דואר אלקטרונית שרק מיכאל יודע על קיומה, ובכל ערב הם נכנסים במקביל לתיבה, שהופכת למעין יומן זוגי. דרך התכתובת שירה נסחפת לעולם מרתק שגורם לה לחצות גבולות בלתי-צפויים.

ככל ששירה מתקדמת בתיעוד התהליך היא מתפשטת טיפין-טיפין מהמסיכות, מהשכבות, עד שהיא חושפת לחלוטין את יסודות הפחד הגדול ביותר שלה. הפחד של שירה דומה לפחד הגדול ביותר של כל יצור אנושי, ועד שלא פוגשים אותו פנים אל פנים, לא מבינים עד כמה הוא מצמית. הוא גרם לה לתעות בשביל חייה במשך שנים בלי לראות מה מנחה אותה, ממה היא בורחת ולמה היא באמת נמשכת מתחת להסברים שהיא התרגלה לתת לעצמה, הסברים שמתגלים כתירוצים.

שירה מנסה להתמודד עם התהפוכות המפתיעות בחייה תוך מראית עין של שמירה על המסגרת הישנה של העבודה והאמהות, כשברקע מהדהדות שאלות מטרידות על החלטות שהיא קיבלה בעבר. בגיל ארבעים היא האמינה שהיא כבר יודעת הכול על עצמה, אך אט-אט מתברר לה שעד היום בעצם לא היה לה מושג מי היא ומהו הכוח האמיתי שלה.

אודותי

כפיות הוא הספר הרביעי שלי, למרות שבמובנים רבים הוא ספרי הראשון: הוא הספר הראשון שעזבתי עבורו הכול והתמסרתי לגמרי לכתיבתו. אמנם המשכתי לכתוב פעם בשבוע ב״מעריב״, אך פרט לכך השהיתי את כל עבודתי העיתונאית. את הספר ערכה מיכל חרותי, עורכת נפלאה שערכה בזמנו את הרומן הראשון שלי, ובמהלך עבודתנו המשותפת גם הפכה לחברה.
בעבר הייתי עורכת בכירה ופרשנית של ״גלובס״, כתבתי טור שבועי והנחיתי תכניות בערוץ 10 ובחינוכית 2 (״הכסף מדבר״, ״הקמפיין״). הייתי אחראית על מגזינים רבים שיצאו ב״גלובס״, ביניהם ״פירמה״ ו״מדד המותגים״. במקביל כתבתי מאמרי דעה לאתר החדשות האמריקאי Huffington Post.
פרט לכך כיהנתי גם בתפקיד סמנכ״ל ברשת (ערוץ 2), כתבתי טור אישי במוסף סופשבוע של ״מעריב״, ובעבר הרחוק גם כתבתי ב״הארץ״. במהלך הדרך פרסמתי שני רומנים – "געגועים למקס" ו"רומן למתחילים”, וספר עיון בשם "האלים החדשים”. כולם פורסמו באמצעות הוצאת ידיעות ספרים.

תודות

במשך ארבע השנים שעבדתי על הספר נעזרתי בהרבה אנשים. חלק נידבו מהידע שלהם, חלק ישבו איתי שוב ושוב במשך שעות, חלק הציתו בי רעיונות בשיחות מזדמנות, חלק ממש היו שותפים, וחלק עזרו בעצם נוכחותם. אני כל כך מקווה שלא שכחתי אף אחד. אם במקרה שכחתי – אני מבקשת סליחה. בגילי זה קורה לפעמים. הרשימה על פי סדר אקראי. תודתי מקרב לב נתונה לכולם.

פרופ׳ איל שיף, פרופ׳ דן כספי, פרופ׳ נדיר ארבר, ד״ר יעקב אבלין, ד״ר חנן נטר, ענת חצרוני, ליגד רוטלוי, רוני רוטלוי, מיקה רוטלוי, רונית ויס ברקוביץ, אייל וקסמן, שילה דה בר, תמי חוטובלי, שון קדם, ליאת ביין, גילה חרמץ, רחל דסברג, אורנה רודי, ענתי לנדאו, אילנית חיות, יעל גאוני, ענת ביין, מבל אפרת, ציפה לוי, עינת מירון, דני כהן, שמחה סיגן, רונן סיגן, נועה סיגן, אפרת צרי, מאיה קרבט, טלי גורן, תרצה גורטלר, עידית לב-זרחיה, מירב כהן, שרון אונגר, צח אונגר, רועי דויטש, סיגי אשל, שירה רוטלוי, רפי בן שחר, גליה בוקצ׳ין, צביקה לימון, גילה לימון, אורי לייזר, דני טוקטלי, ירון מרחב, נירית ירון, אייל גולדמן, זמיר דחבש, דן אבלגון, יורם אשהיים, עופר גולן, מור ארדיטי, שרון קדם, יעל קהת, שיאן בן סירא, חלי שושני, גואל פינטו, שירלי מצליח, יואב פרידור, עדנה מאור, רונאל מור, ערן יובל, ציפי רולניק, מאיר ברנד, פול סולומון, ריקי דרורי, שירה מרגלית, משה אלימה, יונתן סגל, אימי עירון, יונה ויזנטל, קרני זיו, שירלי רחל רוכמן.

תודה על הסבלנות והעדינות והמקצועיות לעורכת הספרותית הנהדרת מיכל חרותי, שנפל בחלקי המזל לעבוד איתה בפעם השנייה, ולדובי איכנולד האחד והיחיד, שלא בכדי מוביל את שוק המו״לות הישראלי הן ברגישות והן ביד רמה. תודה ענקית לכל הצוות המקצועי והמסור בידיעות ספרים, ובמיוחד לנוית בראל, סיגל גפן, אייל דדוש, איקה זלוף, יעל מדר, אירית ארב, עו"ד גילי מיכאלי-שילר, רננה סופר, צחי פוקס והילה שפיר.

תודה גדולה ומיוחדת לאמא שלי, דליה סיגן ז״ל, שמצד אחד היתה חסרה כל כך במהלך תקופת הכתיבה, העריכה וההוצאה לאור של הספר, ומצד שני היתה נוכחת כל כך ביחד עם כל מה שלימדה אותי.

וכן, תודה גדולה לצוות המקסים במסעדת טורקיז, שסבל את הנוכחות שלי עם הלפטופ כל כך הרבה פעמים למשך שעות רבות, עבור חשבון של קפה הפוך וסודה בלבד.

פיתוח: Relsites